מגזין צלילה
מגזין צלילה .
מתוך מגזין מס. 44, פורסם בספטמבר 2009
חייבים להודות - אנחנו ממוקמים לא רע על פני הגלובוס: קו רוחב 30 ושונית האלמוגים הצפונית ביותר על פני כדור הארץ, מפרץ עמוק עם מעט אלמוגים, שיכולים להעיד על עבר מפואר ויפה יותר באזורנו. ועדיין לא הזכרנו את הים התיכון, שחלק מאלה שגם מצלמים מוכנים להישבע שהם נהנים לצלול בו.
נו, שויין.
אבל בטוחני שכל אחד מאיתנו, הצלמים, מפנטז מדי פעם גם על צילום דברים מרגשים יותר. סיפורים וצילומים מהעולם ניתן לקרוא ולראות במקומות רבים וזה רק מתדלק את הרצון לנסוע ולצלם באותם מקומות. לעתים אני מתעורר בלילה בתחושת דז'ה וו - האם הייתי שם או שאני רק מפנטז?
בכתבה זו של מדור צילום אחלוק אתכם 10 אתרי צלילה נחשקים, שפוקדים מדי פעם את חלומותיי בלילות. בחלק מהמקומות צללתי וצילמתי ובחלק צללתי רק בדמיוני והם בגדר תוכניות לעתיד.
מתוך מגזין מס. 45, פורסם במרץ 2010
צילום רחב זווית, מקרו, סופר מקרו, חיפוש אחר אובייקטים מעניינים. וחוזר חלילה.
צילום תת-ימי הוא עניין מרתק, אבל כל מי שמצלם בתדירות גבוהה וניסה לצלם את כל הדברים הסטנדרטיים (טוב, לא את הכל, אבל את הרוב) מרגיש לפעמים צורך לגוון ולהכניס קצת עניין לצילום. נכון שלעתים ניתן למצוא דגיג נדיר, סרטן שעדיין לא צילמת, או להיתקל בדפוס התנהגות מרתק, אבל בינינו - כמה שעות ים צריך בשביל זה ומה הסיכוי שזה יקרה? בינתיים אתה ממשיך לצלם את אותם אובייקטים באותה רצועת חוף צרה. נחמד, אבל בשלב מסוים אתה תרצה יותר מזה.
שני מדורי הצילום הקרובים יעסקו בטכניקות צילום שיוסיפו תבלון לצילומים הסטנדרטיים. או, אם תרצו: טכניקות למשועממי צילום המרבים לשרוץ במים, שניסו כבר הכול ורוצים לגוון.
במדור הנוכחי אסקור את טכניקת ה"חשיפות המרובות" (multiple exposure) או ליתר דיוק ה"חשיפה כפולה" (double exposure).
מתוך מגזין מס. 47, פורסם באפריל 2011
במדור צילום הקודם (גיליון 45) הסברתי כיצד ניתן לבצע חשיפות כפולות במצלמה. הבעיה העיקרית עם ביצוע חשיפות כפולות היא, שכתנאי ראשוני, המצלמה שלך צריכה להיות מצוידת באפשרות לבצע חשיפות כפולות. וכאן המקום להשתתף בצערם של חברינו לתחביב, צלמי קנון, שבמשך שנים, באופן עקבי, מתעקשים מהנדסי החברה הרשעים למנוע מהם לבצע חשיפות כפולות במצלמה. במיוחד בשבילם, אסקור במדור הנוכחי אפשרות מרתקת נוספת, כיצד לנצל את ציודם כדי להשיג צילומים קצת שונים, וכל זה בהשקעה זניחה של שקלים בודדים.
מתוך מגזין מס. 48, פורסם בספטמבר 2011
תחנות ניקוי הינן מקומות בריף שדגים שונים מגיעים אליהם על מנת ליהנות משירותי ניקוי טפילים, אצות ולכלוכים שונים שנדבקו לגופם. כל יצור שחי בים זקוק מדי פעם לניקוי וטיפול כזה, המועיל לבריאותו ולתפקודו התקין. את הטיפול הזה מעניקים דגי נקאי, שרימפס ודגים קטנים שונים, כגון יוליות. בעיקרון, דגי הנקאי ויתר הקטנטנים שמשתתפים בחגיגת הצחצוח מסוגלים לנקות את הלכלוכים והטפילים מבלי לפגוע ברירית שעוטפת את גופם של הפציינטים ולגרום להם נזק. בתמורה לשירותי הניקוי (שתוצריו מהווים חלק מתפריטו של הנקאי), זוכים הנקאים לחסינות בזכות שירותיהם הטובים ואינם נטרפים על ידי הפציינטים מוקירי התודה בזמן שהם (הנקאים) מנקרים טפילים מגופם, זימיהם ולעתים אף מתוך פיהם של מושאי הניקיון. זוהי סימביוזה במיטבה!