הצוללת האיטלקית "שירה" (Scirè)

בלב מפרץ חיפה, בעומק של כ-33 מטרים, נחים שרידיה של אחת הצוללות המפורסמות והמעוטרות ביותר במלחמת העולם השנייה – הצוללת האיטלקית "שירה" (Scirè).
מדובר באחד מאתרי הצלילה ההיסטוריים, המרגשים והיוקרתיים ביותר בישראל, המוגדר גם כאתר הנצחה וקבר ימי רשמי של הצי האיטלקי.

הגעה לאתר וחוויית הצלילה

הצוללת ממוקמת בלב מפרץ חיפה (מערבית למעגן הקישון וצפונית לפתח נמל חיפה). ההגעה לאתר מתבצעת בסירת צוללים, וההפלגה נמשכת כ-20–25 דקות מנקודות היציאה במפרץ חיפה או מעכו.

הירידה מתבצעת לאורך חבל עוגן או אנך ירידה מסודר ישירות אל גוף הפלדה הצר והמוארך:

עומק הקרקעית: כ-32–33 מטרים.
עומק החלק העליון (גשר הפיקוד): כ-29–30 מטרים.
רמת צלילה נדרשת: דרגה 2 / צולל מתקדם (Advanced Open Water) בעל ניסיון בצלילות עומק.

מומלץ ביותר לבצע את הצלילה בתערובת נייטרוקס (EANx) כדי להאריך את זמן התחתית ללא כניסה לדקומפרסיה.

הצוללת נחה על קרקעית חולית מתונה כשהיא נוטה מעט על צדה. קווי המתאר הקלאסיים של צוללת קרב ממלחמת העולם השנייה עדיין ניכרים בה היטב.

במהלך ההקפה ניתן להבחין בגוף הלחץ הגלילי, בשרידי גשר הפיקוד המונמך, בצינורות השיגור של הטורפדו בחרטום, ובפגיעה הקשה והמפוצלת שנפערה בגופה כתוצאה מפצצות העומק הבריטיות.

על גשר הפיקוד של הצוללת הוצב בעבר זר זיכרון ממתכת ולוח הנצחה מטעם הצי האיטלקי.

דגשי בטיחות וכבוד לאתר

איסור מוחלט על חדירה ואיסוף ממצאים: הצוללת "שירה" מוגדרת כאתר מורשת וקבר צבאי ימי מוגן של הצי האיטלקי. חל איסור מוחלט לחדור אל תוך גוף הצוללת או לפגוע בממצאים.
רשתות וחוטי דיג: מיקומה המבודד הופך אותה למוקד משיכה לדיג, ולכן גופה עטוף לעיתים בחוטי דיג ורשתות רפאים. חובה לצלול עם סכין/מספרי חיתוך ולשמור על איזון קפדני.
ניווט וזמני תחתית: מאחר שמדובר בצלילת עומק (30–33 מ'), יש לתכנן בקפידה את זמן השהייה, לנטר את צריכת הגז ולשמור על קשר עין רציף עם אנך העלייה.

דלתות צינורות שיגור הטורפדו
דלתות פתחי צינורת שיגור הטורפדו פתוחות ודרכן ניתן לראות את חרטומי הטורפדו - צילם דן אשכנזי

עולם החי והצומח

הצוללת מהווה שונית מלאכותית עשירה ומבודדת המושכת אליה חיים ימיים רבים:

טורפים ודגים פלגיים: במים הפתוחים שסביב הצוללת ומעליה חולפות להקות של אינטיאסים (שולה / סריול אטלנטי), טרחונים, פלמידות וברקודות.
דגי קרקעית ומערות: בפתחי הפגיעה ובסדקי הגוף מוצאים מסתור לוקוסים (דקרים) מרשימים, מורנות וברקנים.
שוכני חול: מסביב לגוף הפלדה על מצע החול שכיח לפגוש מחבטנים, טריגונים וגיטרנים.
צומח וחסרי חוליות: מעטפת הצוללת מכוסה במושבות ספוגים מרהיבות, אצטלנים, צדפות, קיפודי ים וחשופיות צבעוניות.

מפרט טכני וכיוונים

מאפיין	פירוט
דגם וסדרה	צוללת קרב איטלקית מסדרת 600 (Class Adua)
אורך	כ-60.2 מטרים
רוחב (Beam)	כ-4.8 מטרים
עומק מרבי (קרקעית)	כ-33 מטרים
עומק עליון (גשר)	כ-29–30 מטרים
זמן הפלגה משוער	כ-20–25 דקות מנמלי חיפה / עכו
ירידה והעמקה	לאורך אנך ירידה ייעודי או חבל עוגן הסירה
סטטוס האתר	אתר זיכרון ומורשת תת-ימי מוגן

רקע היסטורי: ספינת הדגל של הקומנדו הימי והקרב האחרון

הצוללת "שירה" נבנתה בלה ספציה ונכנסה לשירות בצי המלכותי האיטלקי בשנת 1938. היא זכתה לתהילת עולם לאחר שהוסבה לשאת שלושה מכלים גליליים עבור "חזירים" (SLC – טורפדות מאוישים של שייטת הקומנדו הימי האיטלקית Decima MAS). תחת פיקודו של הנסיך יוניו ולריו בורגזה, הובילה ה"שירה" פעולות קומנדו נועזות ומפורסמות, ובראשן הפשיטה על נמל אלכסנדריה (1941), שבה שיתקו לוחמיה שתי אוניות מערכה בריטיות.

הפשיטה על נמל חיפה וטביעתה (אוגוסט 1942):

באוגוסט 1942 נשלחה ה"שירה" (תחת פיקודו של ברונו זליק) למשימה חשאית לפגיעה באוניות הדלק והאספקה של הצי הבריטי בנמל חיפה.

הבריטים, שפענחו את שידורי הצופן הגרמניים והאיטלקיים (אניגמה) והפעילו כבלי זיהוי מגנטיים תת-ימיים בסטלה מאריס, ידעו מראש על בואה. ב-10 באוגוסט 1942, בעת שהתקרבה למפרץ חיפה, נלכדה הצוללת במארב: ספינת המשמר הבריטית HMS Islay תקפה אותה בפצצות עומק, ותותחי החוף הבריטיים ירו לעברה. ה"שירה" נפגעה קשות וטבעה על כל 53 לוחמיה ואנשי צוות הקומנדו.

חקר הצוללת וחילוץ החללים:

במשך שנים הייתה הצוללת מוקד למחקרים. ב-1982 ערך הארכאולוג הימי ד"ר אהוד גלילי צלילות תיעוד בהן אותרו שרידי הלוחמים. בעקבות זאת, בשנת 1984, במבצע משותף של חיל הים הישראלי והצי האיטלקי, חולצו שרידיהם של עשרות מלוחמי הצוללת והובאו לקבורה צבאית ממלכתית באיטליה. מאז עומדת הצוללת כגלעד תת-ימי דומם לעלילות הקרב ההיסטוריות של מפרץ חיפה.