אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" (Ulua)

חוויית הצלילה, צלילה חופשית ומבנה האתר

• עומק הצלילה: 4–8 מטרים בלבד.
• אתר אידיאלי לצלילה חופשית (Freediving) ושנירקול: בשל עומקו הרדוד, קרבתו לחוף והתאורה הטבעית המצוינת, האתר הוא גן עדן לצוללים חופשיים, לשנירקול משפחתי ולצלמים תת-ימיים.
• רמת צלילה מכלים: פתוח לכל הדרגות – צלילה ראשונה מצוינת לצוללים טריים (Open Water / כוכב 1), צלילות רענון וצלילות היכרות עם עולם ה-Wrecks.

עולם החי: שונית ים-תיכונית ומהגרים טרופיים

• דגים טרופיים מים סוף (הגירה לספסית): בין צלעות הברזל והכוכים ניתן לפגוש שפע של זהרונים מרחפים, להקות פרפרונים צהובים (פרפרון אפור-לחי), ופרטים של קיסר הדור שמוצאים מחסה תחת לוחות הפלדה.
• שוכני סלע ומחבוא: דקרי סלעים (לוקוסים) צעירים, מורנות, סרגוסים, טווסונים, כרומיות ים-תיכוניות ולהקות ברקנים.
• בטאים ושוכני חול: במרווחי החול שבין חלקי הגרוטאה שכיח לפגוש מחבטניות אפורות, טריגונים וגיטרנים.
• צבי ים: בזכות הקרבה לשדות האצות של ריף בת גלים, תצפיות בצבי ים חומים וירוקים שכיחות באתר.

מפרט טכני וכיוונים

רקע היסטורי: המסע הארוך והקרב מול בת גלים

1. המסע הארוך בתולדות ההעפלה: בינואר 1947 יצאה הספינה מנמל טרלבורג שבשוודיה תחת פיקודו של איש הפלי"ם לובה אליאב (אריה אליאב), כשהיא נושאת מאות נשים ניצולות שואה ("הבנות השוודיות"). בהמשך הגיעה למפרץ גאטה באיטליה, שם העלתה מעפילים נוספים, עד שמנתה 1,348 מעפילים (המספר הגדול ביותר של מעפילים על ספינה בודדת עד אותה עת).
2. הקרב הימי בלב ים: בסוף פברואר 1947, בהתקרבה לחופי ארץ ישראל, כותרה הספינה בידי מספר משחתות של הצי הבריטי. צוות הספינה והמעפילים ניהלו מאבק נחוש כנגד ניסיונות ההשתלטות הבריטיים באמצעות מוטות ברזל, חפצים כבדים וזרנוקי מים.
3. ההעלאה על השרטון: כדי למנוע את גרירת הספינה ללב ים ולהבטיח שהמעפילים יגיעו לאדמת הארץ, ניווט הקברניט את האונייה במלוא העוצמה ישירות אל החוף, וב-28 בפברואר 1947 היא עלתה על שרטון מול חוף בת גלים לעיני אלפי תושבים מחיפה שהתקבצו על החוף.