הדוברה הגדולה (Trinacria Primo)

מול חופי דרום חיפה, בעומק של כ-33 מטרים, נח כלי השיט הטבוע הגדול ביותר בישראל – הדוברה הגדולה, הידועה בשמה הרשמי Trinacria Primo. מדובר באתר ספינה טרופה (Wreck) מונומנטלי ואחד מאתרי הצלילה המבוקשים והמרשימים בצפון הארץ, המשלב צלילת עומק מרתקת, מבנה פלדה ענק ושונית מלאכותית שוקקת חיים.

הגעה לאתר וחוויית הצלילה

הדוברה ממוקמת כ-2.5 קילומטרים מערבית לחוף דדו (חיפה). בשל המרחק מנקודות העגינה והיציאה של סירות הצוללים (כגון מרינת נמל הקישון או מעגני חיפה ועכו), ההפלגה לאתר ארוכה יחסית ויכולה להימשך כ-30 דקות ואף יותר, בהתאם למרינת המוצא ולמאפייני השיט של הסירה.

עם ההגעה, הירידה מתבצעת לאורך חבל עוגן סירת הצוללים או אנך מסודר ישירות אל הסיפון. ככל שמעמיקים ומבנה הדוברה נחשף מתוך הכחול, מתגלה אתר עצום שיושב זקוף ומאוזן על מצע חולי:

עומק הקרקעית: כ-32–33 מטרים.
עומק הסיפון והמבנים העליונים: כ-30 מטרים.
רמת צלילה נדרשת: דרגה 2 / צולל מתקדם (Advanced Open Water) בעל ניסיון בצלילות עומק. מומלץ מאוד לבצע את הצלילה בתערובת נייטרוקס (EANx) כדי להאריך משמעותית את זמן התחתית ללא דקומפרסיה.

מבנה האתר, בטיחות ודגשי ניווט

הדוברה בעלת סיפון עליון רחב ממדים העשיר בשאריות של ציוד עבודה כבד, כבלים ומנופי הרמה. במרוצת השנים, ובהשפעת סערות החורף החזקות, נבקע סדק גדול לאורכה, חלקים ממעטפת הפלדה נחלשו וקרסו, ונפערו פתחים רחבים המאפשרים מעברים תת-ימיים מרווחים (Swim-throughs).

לצד המראה המרהיב, הצלילה באתר מחייבת משנה זהירות:

מכשולים וסכנות הסתבכות: קריסת חלקי פלדה, זוויות חדות, כבלי מתכת וציוד דיג נטוש (רשתות וחוטים) שנצבר עקב פעילות דיג ענפה סביב האתר מהווים סכנת הילכדות.
הובלה והיכרות: בשל גודלה העצום של הדוברה ומורכבות חלליה (מגורים, מדורי מנועים ומשטחי עבודה), מומלץ מאוד להיצמד למדריך או מוביל קבוצה המכיר את האתר היטב ויודע להימנע מסיכונים מיותרים. חדירה לחללים פנימיים וסגורים מיועדת לצוללים טכניים/מערות מוסמכים ומצוידים בלבד.
אוריינטציה וחזרה לאנך: עקב ממדיו האדירים של הכלי, קל מאוד לאבד את תחושת המרחב ואת מיקום חבל העוגן/האנך. מומלץ לתכנן את פרופיל הצלילה והניווט כך שתישמר היכולת לחזור בצורה מבוקרת ונוחה אל נקודת העלייה וחניית הבטיחות.

עולם החי והצומח

כ"נווה מדבר" בודד על מצע חול עמוק, הדוברה מהווה מוקד משיכה למגוון רחב של חיים ימיים:

דגי קרקעית: האתר מוכר באוכלוסיית דקרים (לוקוסים) גדולים במיוחד המוצאים מסתור במדורי הספינה ובסדקיה.
דגים פלגיים: בעונות המעבר שכיח לפגוש סביב המבנה להקות של אינטיאסים (שולה), טרחונים, ברקניות, ברקודות ופלמידות.
שוכני חול: על הקרקעית סביב הדפנות ניתן לצפות בטריגונים (חתולי ים), מחבטנים, מלפפוני ים וגיטרנים.
צומח וחסרי חוליות: דפנות הפלדה והסיפון מכוסים במרבדי אצות, מושבות ספוגים מרהיבות, הידרואידים ושלל חשופיות צבעוניות.

מפרט טכני וכיוונים

מאפיין	פירוט
סוג כלי השיט	דוברת עבודה והנפת ציוד כבד (בעלת מערך כלונסאות ורגליות)
אורך	כ-108 מטרים (כלי השיט הטבוע הגדול בישראל)
רוחב	כ-25 מטרים
עומק מרבי (קרקעית)	כ-33 מטרים
עומק עליון (סיפון)	כ-30 מטרים
מיקום כללי	כ-2.5 ק"מ מערבית לחוף דדו, דרום חיפה
הגעה ומשך הפלגה	בסירה בלבד; כ-30 דקות ומעלה מנקודות המוצא
ירידה והעמקה	לאורך חבל עוגן הסירה או אנך ירידה ייעודי
מצב הגוף	מונח זקוף על הקרקעית; כולל סדק מרכזי, קריסות ומעברים פתוחים

רקע היסטורי ומבצע החילוץ

ה-Trinacria Primo נבנתה באיטליה ויובאה לישראל בתחילת שנת 1980 כדי לשמש בהקמת מזח הפחם של תחנת הכוח "מאור דוד" (אורות רבין) בחדרה. תפקידה המרכזי היה ביצוע עבודות הרמה כבדות והחדרת כלונסאות מתכת לתוך קרקעית הכורכר.

בליל ה-10 בדצמבר 1980, סופת חורף עזה במיוחד פקדה את חופי ישראל. עוצמת הגלים והרוחות גרמה לניתוק הדוברה מכבלי העיגון ולניפוצה אל עבר המזח ושובר הגלים. כתוצאה מהפגיעה נשבר אחד המדחפים וגוף הכלי נסדק. בבטן הדוברה נלכדו כ-50 פועלים איטלקים אשר לא הצליחו לצאת אל הסיפון המוצף.

במבצע חילוץ דרמטי ומורכב תחת תנאי ים סוערים, חולצו כל אנשי הצוות ללא פגע על ידי מסוקי חיל האוויר בשיתוף לוחמי שייטת 13.

הדוברה הפגועה נגררה למפרץ חיפה לצורך הערכת נזקים, אך משהתברר כי עלות השיקום אינה כדאית – הוחלט להטביעה באופן יזום בשנת 1981 מול חוף דדו, שם היא משמשת עד היום כאתר צלילה מבוקש וכבית גידול ימי עשיר.