סד"ג "ניצן"

היה ברור שבסוף היא תשאיר עליי עוד סימן. כאילו לא הספיקו שנה של ניירת בלתי-נגמרת, עורק אחד סתום, גיד אחד קרוע – תוצאה של קונצ'רטו לקרש סרבן ושני לומים – והרבה עצבים מרוטים. חמש בבוקר, מעגן הדיג בנמל הקישון, חושך מצרים על הסיפון, אני תוקע את הרגל במקום הלא נכון והגברת לוקחת ממני עוד ביס.

רעש מנועים מבשר שהיאכטה של פוצקר כבר איתנו. יאיר ים, הלא הוא פוצקר ממועדון הצלילה בנהריה, שאיתר את הספינה ויזם את כל העסק, כבר לא יכול לחכות לראות את הגברת על קרקעית הים. הוא מוכן כבר מארבע וחצי.

רוני ברק, האחראי על כל המבצע מטעם ההתאחדות, משחרר את רוב חבלי העגינה. שתי הגוררות של חברת "גל-ים" מגיעות, והצוות קושר את ה"ניצן".

עוד חבל משתחרר לחופשי ואנחנו בדרך. הגוררות מתמרנות את

הספינה בקלות אל מחוץ למעגן. לפני היציאה מן הנמל, אילן ניקסון,

הבעלים של חברת "גל-ים", עולה מול רוני בקשר, מאחל לנו בהצלחה

ומודיע שהחליט לתרום את עלויות הגרירה.

בימים שבהם מחירי הדלק גורמים לרובנו לחשב כל נסיעה, מי שבקיא

בעלויות ההפלגה ויום עבודה של הצוותים יכול להעריך את המחווה.

מפליגים צפונה ועונים למסרים מכל חברי הצוות שהוקפץ בהתראה קצרה והתבקש להגיע לצפון. היום מטביעים.

התחזית מספרת שהים עומד לעלות, ורצוי שנגמור עם זה קודם. פוצקר מפליג ממזרח לנו ומוודא שכולם מתארגנים במועדון.

שעתיים חולפות להן ללא אירועים מיוחדים, ואנחנו בסמוך לנקודת ההטבעה, בה הכין הצוות של פוצקר מבעוד מועד סינקרים לעגינת הספינה. רוני מתחיל לפרק את הלוחות האוטמים את פתחי הסיפון. אחת הסירות של פוצקר, שנקבעה מראש כסירת העבודות, ניגשת למצופים ושלומי מעביר את חבלי העגינה לגוררת.
הים חלק, רוח כמעט שאין, אבל זרם יש, ועוד איך יש. ה"ניצן" נסחפת דרומה. הגוררות נחלצות לעזרה ובנגיחות קלות משכנעות את הגברת להצפין. עוד סירה מגיעה בפיקודו של אורן קליין ויו"ר ההתאחדות, ערן לאופר, עולה לסיפון יחד עם צוות ערוץ 10. הם מבינים מייד מי מנהל את העניינים ומנהלים מרדף נואש אחרי רוני ברק בניסיון לראיין אותו. זה לא עובד. לבנאדם יש עכשיו ספינה על הראש. אין לו זמן לדבר. 
בסופו של דבר אנחנו נקשרים סופית והגוררות מתרחקות. היאכטה של פוצקר וסירות המועדון מקיפות את הספינה, סירות של דייגים וסקרנים מתקרבות להציץ ואפילו סירת משטרה לא מתאפקת ומגיעה לצפות גם כן.

כבל ורוני ניגש לחיתוך פתחים בדפנות הספינה.

התכנית היא לחתוך פתחים מעט מעל קו המים ואח"כ לפתוח את המגופות והברזים.

לאחר שהספינה תתמלא מעט, אנו מקווים,ירדו הפתחים החדשים מתחת לקו המים

וקצב הטביעה יואץ בהרבה.

רוני חותך פתח אחד ועוד אחד וגלים מזדמנים שוטפים פנימה.אני תוהה על פשר הגלים

בים כה שקט, מציץ החוצה ומגלה שמדובר בעיקר בסירת המשטרה, שנעה ללא הרף סביב הספינה ויוצרת גלים.

רוני כבר עסוק בפתח האחרון, ואני ניגש לפרק את המגופות מן הצינורות שדרכם

ייכנסו המים לספינה. לאחר שהלוח האחרון שנחתך נכנע למהלומות הפטיש, רוני מעלה

את הצינור והכלים למעלה ומורה על תחילת פינוי הספינה.

הגענו לרגע האמת. רוני מוסר לי מפתח צינורות בגודל של נבוט בינוני ואני ניגש להתעמת עם הברז. הברז נכנע בקלות, כנראה מהפחד, ומים מתחילים לזרום לתוך הספינה.

אני נכנס לתפקיד ולאווירה וניגש לברז השני בצעדים מתנדנדים של אינסטלטור סדרתי. 

הממזר מכריז על עיצומים ומסרב לזוז. רוני מצטרף ואנחנו תוקפים בתנועת מלקחיים

ובמבחר קללות. תום, שכבר ראה אותי נכנס לקרבות של עקרונות מול אלמנטים

עקשניים בספינה הזו (ובדרך כלל מפסיד), משחרר אזהרות מלמעלה.

בינתיים, הברז שכבר נפתח עושה מאמצים כנים להפוך את הספינה לאקווריום, ובדיוק אז

משתפן הברז הסורר ונותן למפתח הצינורות לעשות עליו סיבוב.

מדלגים מברז לברז, פותחים עוד ועוד, ומים-מים בששון זורמים פנימה.

אנחנו מטפסים החוצה, תום מפעיל את המצלמות שחיבר לסיפון, ומתפנים לסירה.

בסירה רץ ליין של הימורים על משך הזמן שייקח לגברת העיקשת לשקוע. הניחושים נעים בין שעתיים ועשרים לשלושת רבעי שעה. אבל כנראה שהיא יודעת מתי די. דקות ספורות לאחר שירדנו מהספינה אנו רואים שהפתחים שרוני חתך נמצאים כבר בחלקם מתחת למים. עוד דקה והמים מלחכים את קו הסיפון. דקה נוספת, ורוב גוף הספינה נעלם מתחת למים. נראה כאילו כל אדם על הסירות מסביב מחזיק מצלמה והספינה הקשישה מקבלת "בוק" שהרבה דוגמניות יכולות רק לחלום עליו. החרטום מסתקרן ומנסה הצצה אחרונה, אבל ה"ניצן" מוותרת ומחליקה אל מתחת למים, בדרכה אל קריירה שנייה. זה לא קורה הרבה, בגילה. ריספקט.

ממתינים רבע שעה ומתארגנים לצלילה, בהתאם לתדריך שבוצע בבוקר במועדון. ראשונים יורדים שלומי פלניצקי וחי אלבז. שלומי מגיע לספינה ומרים מצוף על גלגלת לסימון. הזוג השני, איציק רינגל ויוסף חמיסה יורדים גם כן. הצוללים מקיפים את הספינה, בודקים את מצבה ויציבותה ומוודאים שלא נותרו בה חללי אוויר.
צוות הצילום יורד למים. תום פלד על הסטילס, יוני ניסן עם הוידיאו ואסף כרסנטי על התאורה. דקות מתוחות עוברות למעלה, עד שחי ושלומי עולים. קשה לפספס את הקול של חי. שומעים אותו עד נהריה. הספינה יציבה, השדרית שקעה היטב בחול, אולי נטייה קלה לימין. כששאר הצוללים עולים, הם מאשרים: אין קריסה או  שבר, המעברים פתוחים, הספינה יציבה ומוכנה לקבל מבקרים.
כשאנחנו כבר בדרך דרומה, אני משחרר אנחת רווחה, פוזל הצדה ומחפש סימני הקלה אצל רוני, אבל הוא כבר חושב קדימה. יש לו את הספינה הבאה על הראש.

תודות:

לרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית במשרד התרבות והספורט, על הסיוע והתמיכה. תודה למודי פילרסדורף ולשי שטרית שפעלו לאפשר את ביצוע הפרוייקט.
לאנשי המשרד להגנת הסביבה ובראשם הסמנכ"ל יצחק בן-דוד וראש אגף ים וחופים רני עמיר. תודה מיוחדת לגידי בטלהיים ולאיציק קודוביצקי.
לגיא אילון, מנהל מחוז צפון של רשות הטבע והגנים ולפקח הרשות אייל מילר, תודה על התמיכה. תודה לד"ר רותי יהל, שידעה להתעלות מעל חילוקי הדעות.
לאנשי מינהל הספנות, רוני זיסו, עמוס נוימן, ד"ר דן ליבנה, אינג' ליאוניד טנדלר.
לכל הגורמים המעורבים בחיל הים.
למהנדס הימי יצחק שכטרמן.
לאילן ניקסון וחברת "גל-ים" – תודה על העזרה והתרומה הנדיבה.
לרני יחזקאל ו"דוגית" – תודה על התרומה!
לעמית לוי ו"SEPA" – תודה על התרומה!
לאלנה קונסטנטינו  - תודה על התרומה, הנדיבות והרצון הטוב לסייע בפיתוח הצלילה!

ולבסוף, ליאיר ים, אורן קליין ולכל אנשי מועדון "פוצקר" – בלעדיכם כל זה לא היה קורה! תודה גדולה מכולנו.
לכל המתנדבים שסייעו בניקוי, בהכנות ובהטבעה: ערן, רימון, תום, נימר, אנדריי, מירי, שרה, דנה, יער, אלכסיי, פבל,  ארתור, אבי, חי, תומר, שלומי, יוני, אסי, איציק, יוסף, אמיר.
ואחרון, לרוני ברק – כשאנחנו סוף-סוף כבר מטביעים, אנחנו רוצים אותך עם היד על הפקק.

את סיפור הטבעת ה"ניצן" כתב לירון תירוש

בזמן עבודות  הניקוי וההכנה של ה"ניצן" שבוצע במעדן הדיג שביט - הקישון, התחלנו לקבל רמזים לגבי עברה של הניצן, דייגים ותיקים שאלו אותנו האם מצאנו את מתקוני המקלעים על סיפון ה"ניצן" ורמזו על פעולות חשאיות מעבר לקווי אוייב....פנינו לפלביו ורגה, צולל טכני וחוקר חובב של ההיסטוריה הימית של ספינות טבועות בישראל, הממצאים שלו הדהימו אותנו ואנחנו בטוחים שיפתיעו גם אתכם

סרטון ההכנות והעבודות על ה"ניצן". צילום ועריכה: יונתן ניסן  

ניצן – מגרמניה דרך אריתריאה ועד לקרקעית הים - תחקיר וצילומים: פלביו ורגה    סיפורה של ספינת דיג עם הסטוריה מפוארת וסיפון חלוד, שמסיימת את שירותה הזמני מעל המים, ועומדת לקבל מעמד נצחי כאתר צלילה בצפון הארץ.
בשנות ה-50', כחלק מהסכם השילומים שנחתם עם ממשלת מערב גרמניה, הגיעו לישראל שמונה ספינות דיג שנבנו בגרמניה. חמש מהספינות היו קטנות יחסית ואילו שלוש האחרות – "דרור", "למרחב" ו"ניצן" – היו גדולות יותר, אורכן כ-26 מ', בעלות חדרי קירור גדולים ומנועים של 240 כ"ס. הספינות נבנו בדיסלדורף על-פי תכנון ישראלי ויועדו לדיג מסחרי במים עמוקים.  אך לספינות נועד תפקיד נוסף.  בשנת 56', לאחר הגעתן לארץ, "חוילו" הספינות והצטרפו לחיל הים, בו מילאו משימות סיור ותצפיות לצד פעילותן הרשמית כספינות דיג. על הספינות הותקנו בסיסים לתותחים, חצובות למקלעים ועוד, כל זאת בצורה חשאית ומוסווית, שלא תסגיר את ייעודן הנוסף של הספינות. פלגת הסד"גים (ספינות דיג) הייחודית פעלה בהצלחה עוד שנים רבות בחיל הים ומילאה משימות מסוגים שונים. אך שלושת הסד"גים הגדולים התקשו למלא את ייעודן המקורי – דיג מסחרי. משלא מצאו שדות דגה עשירים מספיק לחופי הארץ, ניסו לדוג מול טורקיה, אך נתקלו בעוינות ובתגובה טורקית חריפה המזכירה את היחסים עם טורקיה בימינו אלה.  נעשו גם נסיונות באזור הדרום, מול עזה ודרומה משם. אולם גם המצרים מנעו דיג ישראלי באזורם ובמקרה אחד נלכדה ספינת הדיג "ניצן" על-ידי ספינת משמר מצרית. המצרים קשרו את "ניצן" אליהם והחלו בגרירתה, אך הדייגים הספיקו להזעיק עזרה דרך בקשר ומטוסי חיל האוויר הגיעו וחילצו את הספינה מידי המצרים. בסופו של דבר הוחלט להעבירן לדוג מול חופי אריתריאה שבמזרח אפריקה. סד"גים קטנים יותר פורקו, הועמסו על משאיות והורדו לאילת, משם שטו בדרך הים לאריתריאה. ה"ניצן" ושתי אחיותיה היו גדולות מדי, ולכן נאלצו לחצות את הים התיכון ולהקיף את אפריקה כולה עד שהגיעו לאריתריאה. הפלגה זו נעשתה בשנת 1960 וארכה כחודש וחצי.
בזמן העבודה בים סוף, שם הספינה הוחלף ל"מנליק נגוס" על שם מלך אתיופיה הראשון. באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים בין ישראל למצרים וסוריה ושלושת הספינות "ניצן", "למרחב" ו"גל-עוז" עגנו במפרץ סואץ בהמתנה להתפתחויות. תעלת סואץ היתה עדיין סגורה לתנועת כלי-שיט, אך לא המעבר במצרי טיראן. בשנה 1974 פרצה באתיופיה מרד נגד הקיסר והדיג עבור הישראלים הגיע לסופו. כאשר פתחו את תעלת סואץ לשיט בינלאומי, ה"ניצן" הפליגה בדגל יווני דרך התעלה לים התיכון והגיעה לחיפה בשלום. עם שובן לים התיכון הספינות נרכשו על-ידי דייגים שונים, והמשיכו לעבוד בדיג בים התיכון. כחלוף השנים, סיימו רוב הסד"גים את דרכם. הספינה "דרור" נמכרה למכון לחקר הימים והאגמים, ובהמשך לחברת דיג, וסופה שטבעה מול הרצליה – היא ה"אלקטרודג" הטבועה בעומק 45 מ' ומהווה אתר צלילה לצוללים הטכניים. ה"ניצן" נותרה ספינת הדיג הפעילה הגדולה ביותר בארץ, עד שסיימה את דרכה בשנת 2010, ומשכה את תשומת לבו של יאיר ים, הלא הוא "פוצקר" הידוע ממועדון הצלילה בנהריה. פוצקר פנה להתאחדות הישראלית לצלילה, שרכשה את הספינה במטרה להפכה לאתר צלילה. הליך קבלת האישורים השונים היה ממושך ומייגע, אך לבסוף הגיע ההיתר המיוחל ומתנדבי ההתאחדות פשטו על הספינה לנקותה ולהכינה להטבעה. אתר צלילה חדש בא לעולם.   נתונים כלליים שם: ניצן שם קודם: ניצן, נגוס מנליק לאום: ישראל יעוד: ספינת דיג (מכמורתן) אורך (מ'): 24.5 מ' גורם הטביעה: הטבעה מבוקרת - שונית מלאכותית תאריך ההטבעה: 8 באפריל 2012 עוצמת מנוע:240 כ"ס מהירות: 10 קשר       קישורים לכתבות על הניצן: